2 טריליון דולר (תקראו טוב – 2,000 מיליארד דולר)
זאת הירידה הכוללת במניות חברות התוכנה בעולם במשהו כמו השבועיים האחרונים (נכון ל – 24/02/2026).
שוב – 2 טריליון דולר. כמו שלוש פעמים כלכלת ישראל.
למה בעצם?
השבוע פירסמה עיתונאית בשם דירדרה בוסה (Deirdre Bosa) פוסט שבו היא סיפרה שהיא כתבה בשעה בעזרת Claude Cowork את התוכנה של מאנדיי (Monday.com), חברת תוכנה ישראלית שעד תחילת השנה היתה שווה 7.7 מיליארד דולר והיום היא שווה 3.9 מיליארד, ירידה של כ – 50% בחודש וחצי.
האמת? הגיוני. אם אפשר להחליף את המוצר שלה בקוד שנכתב בשעה – אז למה צריך אותה בעצם?
וזאת רק דוגמה אחת. מייקרוסופט ירדה בחודש האחרון ב – 20%, סיילס פורס (Salesforce) ב – 30% והרשימה עוד ארוכה.
וזה לא בגלל הפוסט של דירדרה. זה בגלל שיש הבנה הולכת וגדלה שמערכות AI הולכות להחליף חלק גדול מהתוכנות שכולנו קונים היום.
אז בוא נדבר רגע על מה שקורה בעולם התוכנה.
מה קרה? הפחד מהחלפת ה"תוכנה" ב"בינה"
הירידות הנוכחיות נובעות מההבנה שה – AI הוא לא סתם "תוספת נחמדה" לתוכנות קיימות, אלא הוא עלול להפוך אותן למיותרות.
אם עד היום היינו צריכים תוכנה מורכבת לניהול לקוחות, לעיצוב גרפי או לכתיבת קוד, היום סוכני ה – AI כמו Cowork של אנתרופיק מסוגלים לבצע את הפעולות האלו ישירות, מהר ובזול.
המשקיעים חוששים שחברות לא ירצו יותר לשלם דמי מנוי חודשיים יקרים ל-10 תוכנות שונות, כשאפשר להחזיק מודל AI אחד שעושה הכל.
עתיד ה-SaaS: ממוצר מדף לסוכן מותאם אישית
אנחנו נכנסים לעידן שבו ה – SaaS (Software as a Service) כפי שהכרנו אותו נמצא בדעיכה.
רוב התוכנות הסטנדרטיות הופכות ל"קומודיטי" – מוצר בסיסי וזול.
חברות שלא יצליחו להוכיח שהן מעניקות ערך שה – AI לא יודע לתת, פשוט ייעלמו.
התוכנות של העתיד לא יהיו "כלים" שאנחנו עובדים איתם, אלא "סוכנים" שעובדים עבורנו.
זהו שינוי מבני עמוק שכבר קיבל את השם סאס-פוקליפס (SaaS-Pocalips).
זה לא סתם תיקון, שינוי קטן במודל העסקי אלא משהו ברמה אחרת לגמרי.
ולמה זה מעניין אותנו במיוחד?
ישראל נחשבת למעצמת SaaS. רבות מהחברות הגדולות שלנו (מאנדיי, וויקס, סייברארק ועוד) נשענות על המודל הזה.
הסיכון: אם המודל העסקי של SaaS נחלש גלובלית, ההייטק הישראלי חייב להמציא את עצמו מחדש.
חברות שלא יטמיעו AI בגרעין שלהן (ולא רק כקישוט) יתקשו לגייס השקעות ולשמור על הערך שלהן.
אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת: ההייטק בישראל מעסיק כ – 400,000 איש שאחראים לכ – 18% מהתוצר של המדינה, לכ – 50% מהייצוא ולכ – 25% מהמיסים.
שוב – 25% מהכנסות המדינה ממיסים. כלומר קצת רבע מתקציב המדינה בא מההייטק.
ואם ההייטק יקבל מכה – כל המדינה תקבל מכה יחד איתו.
וזה בלי לדבר על הכסף שעובדי ההייטק מוציאים בישראל, קונים איתו בסופר, בחנויות הבגדים, בכל מקום אחר וכך בעצם מניעים את הכלכלה כולה.
ובערך חצי מהעובדים האלה הם מתכנתים שעתיד המקצוע שלהם לוט בערפל כבד.
אז הבנו שעולם התוכנה נמצא כבר עמוק בתוך שינוי משמעותי ואיתו גם, אולי, הכלכלה הישראלית כולה.
איפה ההזדמנות?
הישראלים ידועים ביכולת האדפטציה שלהם ואנחנו כבר רואים חברות רבות, דור חדש של סטארט-אפים ישראליים שבונות "מערכות הפעלה מבוססות AI".
ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום כך שמצבינו לא רע אם כי, כמו בכל שינוי – גם כאן יהיו לא מעט חברות ועובדים שייפגעו בדרך.
מה זה אומר לנו כמשקיעים?
האם לא להשקיע יותר בחברות תוכנה? איך אנחנו מזהים את החברות שיפלו ואת אלה שיצליחו?
אז קודם כל, אני לא יועץ השקעות וגם לא נביא ואין לי מושג מי יהיו החברות שיעלו ואלו שירדו.
לא יודע אם מאנדיי, או מייקרוסופט או כל חברה אחרת הגיעו לתחתית או שהן ימשיכו ליפול עוד.
מה אני כן יודע?
אני יודע שבמדדי מניות רחבים (החל מה – S&P, דרך הנאסד"ק ועד ה – MSCI או מדדים עולמיים אחרים) יש מנגנון אוטומטי ששומר על הכסף שלנו.
מהו המנגנון הזה ואיך הוא עובד? ניקח את ה – S&P500 כדוגמה, פשוט בגלל שהוא הכי מוכר.
המדד כולל את 500 החברות הגדולות בבורסת ניו יורק. לא מעניין אותו אם הן חברות תוכנה, חומרה או רשת סופרמקטים.
ואם חברה יורדת – היא פשוט עפה מהמדד ואחרת נכנסת במקומה.
ולכן, כמשקיע – לא הייתי מנסה לנחש איזה חברות יעלו ואיזה ירדו.
אם אני מושקע במדדים רחבים – הם כבר עושים את העבודה בשבילי.
לסיכום
הטכנולוגיה משתנה, ותחומים שלמים יכולים להיעלם, אבל הצמיחה העולמית והחדשנות לא עוצרות – הן רק מחליפות ידיים.
לדעתי האישית (ואין לראות בכך המלצה לקניה או מכירה של מניות ספציפיות) הדרך הכי טובה לישון בשקט בלילה, גם כשתחומים מסויימים עוברים טלטלה היא פשוט להיצמד למדדים הרחבים שמאפשרים לשוק לעשות את העבודה הקשה של הסינון והאופטימיזציה עבורנו.
אני יודע שכתבתי את זה כמה פעמים במאמר אבל רוצה להדגיש – אני לא נביא ואין לי כדור בדולח.
כל הכתוב במאמר שצופה פני עתיד הוא דעתי האישית בלבד וכל קוראת או קורא מוזמנים (ואף מצופים) לעשות את המחקר שלהם ולהגיע למסקנות שלהם באופן עצמאי.
אין לראות בכתוב משום המלצת השקעה מכל סוג.