דולר שקל וכל מה שבינהם

כידוע, נכון לכתיבת שורות אלה, ב – 16/04/2026 הדולר ירד, לראשונה מזה יותר מ – 30 לשנה, לפחות משלושה שקלים.

וכמובן שהדבר מעלה המון שאלות אצל המון אנשים.

בתכל'ס – הדולר יורד כבר הרבה זמן. למעשה, הוא היה בשיאו באוקטובר 2023 כשאז הוא הגיע לקצת יותר מ – 4 שקלים לדולר.

כולנו זוכרים מה היה שם וזה די חשוב להמשך.

המשמעות? בשנתיים וחצי האחרונות הדולר ירד ביותר מ – 25%!

למה?

מה צפוי בהמשך?

והכי חשוב – מה עושים??

אז אתחיל עם הלמה כי זה הכי קל אבל זה גם יעזור להבין לאן זה יכול ללכת.

למה הדולר נחלש?

קודם כל, מאז אוקטובר 2022, הדולר נחלש גלובלית בכ – 13% ומאז כניסתו של טראמפ לתפקיד בכ – 10%.

במילים אחרות – הדולר נמצא בשנים האחרונות, בעיקר בשנה וחצי האחרונות, במגמת ירידה. זה לא קשור לישראל או לשקל.

עם כמה שאנחנו "מעצמה גלובלית" 😊 אין לנו שום השפעה על שער הדולר בעולם.

במקביל – השקל התחזק מאז ינואר 2025 (כניסת טראמפ לתפקיד) מול סל המטבעות העולמי בערך ב – 10%.

עכשיו – כל המספרים מבלבלים? בצדק. והאמת – הם גם לא מאוד חשובים.

מה שכן חשוב שנבין הוא שבשנתיים וחצי האחרונות – גם השקל התחזק וגם הדולר נחלש מה שגרם להתחזקות מאוד משמעותית של השקל מול הדולר.

מול היורו (או אירו) למשל, השקל עלה מאז אוקטובר 2023 בכ – 16%, לעומת, כאמור, 25% מול הדולר.

למה הדולר נחלש?

בפשטות – כי זה טוב לייצוא האמריקאי ולחוב האמריקאי ולכן ארה"ב, בעיקר טראמפ, רוצה שהדולר ייחלש.

בסוף המאמר יש שני קטעים למיטבי לכת – האחד שמסביר איך תנודות מטבע משפיעות על הייצוא ועל החוב והשני שמסביר איך שערי ריבית משפיעים על שערי המטבע.

ולמה השקל מתחזק?

אם ננקה רגע את העליה בשער הדולר שקרתה סביב תחילת המלחמה – מחיר השקל, כמו כל מוצר (גם הדולר) – נקבע על פי חוקי הביקוש וההיצע.

בשנתיים וחצי האחרונות יש ביקוש גבוה לשקלים, הרבה אנשים רוצים לקנות אותם ולכן המחיר שלהם עלה.

מיהם אותם אנשים שקונים שקלים ולמה הם עושים את זה?

קודם כל – השקעות בהייטק. העולם משקיע הרבה כסף בהייטק הישראלי.

הכסף הזה נכנס לישראל בצורת דולרים וחלק גדול ממנו מומר לשקלים, למשל בשביל לשלם משכורות לעובדים, שכירות ועוד ועוד.

הדבר יוצר ביקוש מוגבר לשקל = עלייה במחיר שלו.

שנית – ביקושים גבוהים לאג"ח של ממשלת ישראל – בשנים האחרונות ממשלת ישראל הנפיקה הרבה אג"ח (לקחה הלוואות), חלקן דולריות.

גם כאן – העולם משלם בדולרים וחלק מהכסף מומר לשקלים.

ודבר אחרון שהוא קצת יותר "פלואידי" – אמון כללי בחוסן של הכלכלה הישראלית.

זה משפט שאי אפשר לכמת אותו אבל הוא בא לידי ביטוי בכל מיני דרכים, למשל בהשקעות וקניית האג"חים שמוזכרות למעלה.

מה צפוי בעתיד?

אז הבנו למה השקל מתחזק והדולר יורד.

עכשיו אנחנו מגיעים לעתיד – לצערי אתמול החתולה שברה לי את כדור הבדולח אז אני לא יודע מה יהיה.

אני לא מדבר על תרחיש של הסלמה בטחונית, אם כי לאחרונה ראינו שהשקל מפגין חוסן גבוה גם מול הסלמות כאלה אלא על תרחיש עסקים כרגיל.

אם ימשיך להיות ביקוש לשקלים – השקל ימשיך לעלות. אם ממשלת ארה"ב תמשיך לנסות וללחוץ את הדולר כלפי מטה – הדולר ימשיך לרדת. לגבי היורו – אם השקל יתחזק אז הוא יתחזק גם מולו, אם כי אולי פחות מאשר מול הדולר.

עכשיו, בתכל'ס – אין לי שום מושג. לא יודע אם השקל ימשיך להתחזק ואם כן אז כמה.

אולי הוא הגיע לשיאו ומכאן הוא יתחיל לרדת ותהיה התייצבות באזור ה – 3.2-3.5 שקלים לדולר.

אולי הוא ימשיך להתחזק ונראה גם 2.5 שקלים לדולר. אולי 2? קשה לי להאמין אבל אי אפשר לדעת.

"יופי, גד, באמת עזרת לי מאוד".

נכון, אני יודע. זה לא ממש עוזר.

מה בכל זאת אפשר לעשות?

קודם כל – תיאורטית לפחות – לדולר "יש יותר מקום" לעלות מאשר לרדת.

אז אם תכננו הוצאה דולרים (ebay, Temu ואחרים, חו"ל) – שווה לנצל את זה ולקנות כבר עכשיו. זה לא תירוץ כמובן לקנות דברים שלא תכננו אבל אם במילא התכוונו אפשר לנצל את הדולר הנמוך.

לגבי עולם ההשקעות – זה כבר יותר מורכב כי מחיר הטעות הוא יותר גבוה.

מצד שני – אם אנחנו מאמינים שהדולר יעלה – אז נקנה נכסים דולריים.

החל מקרנות כספיות דולריות, דרך מדדים כמו ה – S&P500 או הנאסד"ק וכלה בדירות בחו"ל, בארה"ב, יוון או ספרד, כל אחת ואחת לפי מה שבא להם.

אם אנחנו חושבים שהדולר ירד עוד – אז כדאי לנו לעשות הפוך ודווקא להיפטר מנכסים דולריים.

מה שחשוב להבין – אף אחד לא באמת יודע. גם לא מי שממצב את עצמו כמומחה עולמי כזה או אחר.

חצי אומרים דבר אחד והחצי השני אומרים הפוך ובעתיד, כשנדע מה היה – החצי שבמקרה צדק יציג את עצמו כמומחים, גאונים פיננסיים וכו'.

לדעתי יש שני דברים שיכולים להנחות אותנו:

הראשון – אם אנחנו חיים בישראל ועושים כסף בישראל – אין מה להתעסק אם זה.

אנחנו חיים בעולם שקלי ואין לנו שום השפעה על שער הדולר וגם לשער הדולר אין המון השפעה עלינו.

השני, משהו שאני תמיד אוהב להמליץ עליו ככלי לקבלת החלטות – שווה לשאול את עצמינו איזו טעות תכאב לנו יותר.

אם נשקיע בדולרים והוא ימשיך לרדת או אם נשקיע בשקלים והדולר יחזור לעלות? מתי נתבאס יותר?

מתי נכעס על עצמינו יותר?

אחד הדברים שאפשר לעשות הוא חצי חצי. ואז – אם הדולר יעלה – החצי הדולרי ירוויח והחצי השקלי לא וכמובן שגם הפוך.

כמו שכתבתי – אין לי כדור בדולח. אני לא יודע מה יהיה. וגם אף אחד אחר לא.

ולכן – קבלת החלטה על פי מחיר הכאב – היא דרך טובה. וגם חצי חצי היא דרך לא רעה בכלל.

ועכשיו, כמובטח, למיטיבי לכת:

למה מטבע חלש טוב לייצוא והפוך?

האמת? די פשוט. נניח ואני יצואן. מוכר לחו"ל. תוכנה, טפטפות, You name it. אני מקבל כסף בדולרים ומשלם משכורות ושכירות בשקלים. אם הדולר מתחזק (=השקל נחלש) – ההכנסות שלי שוות יותר שקלים ואז נשאר לי יותר כסף ביד. כמובן – אם השקל מתחזק – קורה בדיוק ההפך. ואם אני יבואן ולא יצואן – הכל הפוך. אני אוהב שקל חזק ולא אוהב דולר חזק.

ולמה מטבע חלש טוב לחוב?

לארה"ב יש חוב חיצוני של כ – 39 טריליון דולר. זה המון, אבל ממש המון כסף. יחס החוב/תוצר שלה הוא סביב ה – 124% לעומת, למשל, סביב ה – 70% של ישראל. זה אומר שארה"ב חייבת לעולם יותר בהרבה ממה שהכלכלה שלה מייצרת כל שנה.

מאחר שהחוב הזה נקוב בדולרים אז אם הדולר נחלש – הערך הריאלי של החוב יורד.

ומה קובע את שערי המטבע, חוץ ממה שכבר תיארתי למעלה?

שער הריבית של הבנק המרכזי. זה הכלי הכי חזק של מדינה להשפיע על שער המטבע ואסביר.

אם הבנק המרכזי מעלה את הריבית, נניח משלושה לארבעה אחוז – אז נהיה יותר כדאי לקנות את האג"ח שלו. יותר קונים אג"ח = יותר ביקוש למטבע = התחזקות של המטבע.

נניח למשל שהריבית של בנק ישראל היא 4% ושל - Fed האמריקאי היא רק 3%.

במצב כזה – יותר אנשים ירצו לקנות את האג"ח של ישראל, יהיה ביקוש גבוה לשקלים ומחיר השקל יעלה (=שער הדולר ירד).

לסיכום

אני יודע שהנושא מורכב ואני גם יודע שלא נתתי פה איזה "מתכון" של מה לעשות עם הסיטואציה. פשוט כי אין.

שערי מטבע הם דבר מאוד ספקולטיבי ואין לדעת לאיזה כיוון הם ילכו. אפשר להמר אבל הימורים הם לא תוכנית עבודה.

אופציה נוספת – לגדר. לעשות חצי חצי.