תשלומים

בואו נדבר קצת על תשלומים

רבים מאיתנו קונים דברים גדולים בתשלומים וחלקינו קונים כמעט הכל בתשלומים. תשלומים זאת הלוואה לכל דבר ועניין. כשאנחנו קונים משהו (נניח טלפון) בתשלומים אנחנו, למעשה, לוקחים הלוואה מויזה (אתן דוגמאות בעיקר עם ויזה סתם כי זה נוח. זה תופס, כמובן גם לישראכרט, אמריקן אקספרס או כל חברת כרטיסי אשראי אחרת). בהלוואה אנחנו קונים את הטלפון ומחזירים אותה בחודשים שלאחר מכן. גם אם אין לנו כסף בחשבון או אם הפסקנו להשתמש בטלפון – אנחנו עדיין מחזירים את ההלוואה.

מאוד לא מומלץ!

אתן דוגמה נוספת והפעם מהמקום בו תשלומים הם הדבר הגרוע מכל – הסופר.

נכון כשאנחנו צריכים לשלם הקופאית שואלת אותנו אם לחלק? התשובה צריכה להיות כן רק אם
בחודש הבא לא נאכל…

ואסביר: נניח שאנחנו קונים ב – 1,000 שקל ומחלקים לארבעה תשלומים. בשבוע הבא אנחנו עושים את אותו הדבר וכן הלאה.

החל מהחודש השני ואילך ירדו לנו 4,000 שקל בחודש על תשלומי סופר, כאילו קנינו את הכל בתשלום אחד. ההבדל הוא, כרגיל, שזאת הלוואה. גם אם נפסיק לאכול, עדיין ימשיכו לרדת התשלומים בארבעת החודשים הבאים, כשכבר נהיה ממש (אבל ממש) רזים…

הקיצר – בסופר – בשום פנים ואופן בלי תשלומים!

אני מניח שהקונספט הזה די מובן כי הרי כולנו אוכלים כל חודש וברור שאם נקנה בתשלומים, בסוף נשלם אותו דבר כאילו קנינו בתשלום אחד.

מה עושים עם הוצאות גדולות? טלפון, ספה, פינת אוכל חדשה. כאן המפתח הוא תכנון ודחיית סיפוקים (דרך אגב, זה המפתח באופן כללי בכלכלת המשפחה). אנחנו מתכננים לקנות טלפון? ניערך לזה מראש ונתחיל לחסוך כמה חודשים קודם. כשיהיה לנו מספיק כסף – אז נקנה את הטלפון. לכאורה אין הבדל – הרי אם אני חוסך מראש או משלם בתשלומים – בכל מקרה אני מפריש את אותו סכום כל חודש. בפועל יש הבדל גדול מאוד – אם קניתי בתשלומים – לקחתי הלוואה ואני מחזיר אותה כל חודש, בין אם יש לי כסף ובין אם לאו. אם אני חוסך מראש – אני מחליט כמה לשים בצד. חודש צפוף? היתה הוצאה גדולה על הרכב? ירדו לי ההכנסות בגלל הקורונה? אני שם פחות כסף בצד ודוחה קצת את קניית הטלפון. 

מה עושים עם הפתעות? דברים שלא יכולנו להיערך אליהם מראש? גם לזה יש פיתרון.

רובינו, בד”כ, לא לוקחים את ההוצאות האלה בחשבון פשוט כי רוב הזמן אנחנו לא חושבים שהן יגיעו או, יותר נכון – בכלל לא מקדישים להן מחשבה. אבל אם נסתכל קצת אחורה – נרא  שאחת לכמה חודשים יש משהו. בין אם זה, באמת, הטלפון, הרכב, המקרר או כל דבר אחר.

מה עושים? חוסכים מראש. אני ממליץ בחום להפקיד 500 שקל בחודש לפיקדון חירום. קרתה תקלה? מושכים משם את הכסף. אנחנו לא יכולים 500? אז 400, 300, כל סכום שאנחנו יכולים לעמוד בו.

אנחנו יכולים גם להגיד – “אין לי אפשרות לעשות הפקדה כזאת”. אבל אז מה יקרה? כשתגיע התקלה (וזה רק עניין של מתי, לא של אם) – לא יהיה לי כסף ואצטרך לשלם עליה בתשלומים. כך אמצא את עצמי משלם את אותם 500 שקל בחודש רק שכרגיל – הפעם זה החזר הלוואה ולא בשליטתי. 

בוא נדבר קצת על ההוצאות השנתיות. לכולנו יש הוצאות שקורות פעם בשנה – טסט לאוטו, קייטנה לילדים בקיץ, נסיעה לחו”ל (נגיד…) וכו’. 

מה שמאפיין את ההוצאות האלה הוא שהן יחסית גדולות וחוזרות על עצמן כל שנה. אני ממליץ בחום – גם כאן – להיערך אליהן מראש ולשים כסף בצד. 

יש לי קייטנה ב – 3,000 שקל בקיץ? 250 שקל לחודש לפיקדון. אנחנו מתכננים לנסוע שנה הבאה לחו”ל ב – 12,000 שקל? 1,000 שקל לחודש לפיקדון.

כרגיל, עולה השאלה – “ומה אם אין לי?” אם אין לי – אני לא נוסע לחו”ל או
שנוסע ביותר זול.

כמו שכבר אמרתי – כלכלת המשפחה קשורה בעיקר לתכנון ודחיית סיפוקים.

 להלן טבלה של ההוצאות השנתיות העיקריות והסכום שמומלץ להפקיד בשבילן כל חודש.

הטבלה הזאת היא משהו טיפוסי, ובטור השמאלי כתובות ההנחות מאחורי כל מספר. כל משפחה מוזמנת לעשות את ההתאמות של עצמה.

רבים יגידו – “השתגעת? יותר מ – 3,000 שקל בחודש?” אז זהו – אנחנו משלמים את זה בכל מקרה, גם אם אין לנו כסף. אין לנו מה לרמות את עצמינו. זאת התמונה האמיתית של ההוצאות השנתיות שלנו. אם לא נפקיד – או שנשלם בתשלומים ונגיע לאותו מצב רק שנעביר את השליטה לויזה, או שפשוט נגדיל את המינוס/ניקח הלוואה.

יש מעט מקרים בהם דווקא אפשר ואפילו מומלץ לשלם בתשלומים. הם מעטים אבל כדאי להכיר אותם. המקרים בהם אפשר לשלם בתשלומים הם אותם מצבים בהם התשלומים אינם הלוואה אלא דמי מינוי ואם נפסיק את השירות – ייפסקו התשלומים.

למשל – ביטוח לרכב או חוג כזה או אחר.

במצבים אלו, בהם אם נפסיק לצרוך את המוצר יפסיקו לרדת התשלומים – מומלץ לשלם בתשלומים. אם אפשר – 12 תשלומים (ע”מ שכל החודשים בשנה ייראו אותו דבר) ואם לא – 10.