תשואות אג"ח – מה זה ולמה זה חשוב?

מה זה אג"ח?

"תשואות אג"ח, תשואות אג"ח". בזמן האחרון אנחנו כל הזמן שומעים על זה. מה זה? למה זה חשוב? איך זה משפיע עלינו?

נתחיל בלהבין בכלל מה זה אג"ח. אג"ח היא איגרת חוב. היא הלוואה. עד כאן – לא ברור. אבל הבה ונפרט.

ניקח גוף מסוים כמו, למשל, ממשלת ישראל. או ממשלת ארה"ב. או גוגל, או בנק הפועלים. לא משנה מי. לגוף הזה, נניח לממשלת ישראל, חסר כסף. יש לה כמה אלטרנטיבות:

• להקטין הוצאות, כלומר לקצץ בתקציב. פחות כבישים, פחות רווחה, אולי פחות ביטחון. כל ממשלה וסדרי העדיפויות שלה.
• להגדיל את ההכנסות, כלומר להעלות מיסים. יותר מס הכנסה, יותר מע"מ, להטיל מס על קרנות ההשתלמות, שוב – כל ממשלה וסדרי העדיפויות שלה.
• לקחת הלוואות ולקוות שבעתיד התזרים יהיה מאוזן והחוב לא ילך ויגדל בלי סוף.

דרך אגב – בדיוק כמו משק הבית שלנו. אין שום הבדל. העיקרון הוא בדיוק אותו דבר, רק שהכל כמובן יותר מורכב.

איך מדינה לוקחת הלוואה?

עכשיו, כמו רבים מאיתנו, גם הממשלות בוחרות הרבה פעמים לקחת הלוואות. כשאנחנו רוצים הלוואה, אנחנו נכנסים לאינטרנט, לוחצים על כמה קישורים והופ – תוך זמן קצר הכסף אצלנו בחשבון. החלק הזה, במדינה, הוא טיפה יותר מורכב.

מה שמדינה עושה הוא הנפקה של איגרת חוב. איגרת חוב היא חוזה הלוואה. אסביר, כרגיל, דרך דוגמה: נניח שהמדינה רוצה לקחת הלוואה של 100 שקל. מה היא עושה? היא מנפיקה איגרת חוב שהמחיר שלה הוא 100 שקל. אני, גד, או כל אחד אחר, קונה את האיגרת הזאת ומשלם למדינה 100 שקל. והנה – הלוויתי 100 שקל לממשלת ישראל.

אבל, רגע. למה בעצם שאני אלווה 100 שקל למדינה? מה יוצא לי מזה? ובכן – בחוזה ההלוואה שיש ביני ובין המדינה, היא מתחייבת לשלם לי כל שנה ריבית מסוימת על ההלוואה שלי ובתוך כמה שנים להחזיר לי אותה. נניח אג"ח של 100 שקל ל-5 שנים ב-4%.

במצב כזה המדינה תשלם לי כל שנה 4 שקלים ובעוד חמש שנים תחזיר לי את ה-100. ה-4 שקלים כל שנה נקראים הקופון (Coupon). בסך הכל – לא רע.

ה-4 שקלים, או 4%, הם תשואת האג"ח בשלב זה, והחמש שנים הן תקופת האג"ח.

למה תשואות האג"ח עולות ויורדות?

עד כאן, די פשוט. אז איך זה שהתשואות הן משהו שעולה ויורד? הרי יש כאן מספר קבוע וידוע מראש. הסיפור הוא כזה: מרגע שהלוויתי למדינה את אותם 100 שקל, עכשיו יש לי ברשותי נייר (או, יותר נכון, שורה במחשב) שאומר שאקבל 4 שקלים כל שנה במשך חמש שנים ו-100 בחזרה בסוף התקופה.

נניח ואני צריך את הכסף. או שאני חושב שאוכל לעשות עליו יותר במקום אחר. מה אני עושה? אני מציע את האג"ח שלי למכירה לכל מי שמעוניין. איך אני עושה את זה? בשוק ההון. מרגע שהאג"ח ברשותי – אני יכול למכור אותו למי שאני רוצה, והמחיר ייקבע לפי ההיצע והביקוש באותו הרגע. מה המחיר ההגיוני שבו אמכור את האג"ח? 100 שקל מן הסתם. תיאורטית – זה מה שהוא שווה.

אבל אם אף אחד לא רוצה לקנות? מה אני עושה? מוריד את המחיר כמובן. לכמה אני יורד? עד המחיר שבו יהיה מישהו שיקנה.

נניח ומצאתי קונה ב-98 שקל. מכרתי, הכל טוב. אותו קונה שילם 98 שקל אבל עדיין יקבל 4 שקלים בשנה ו-100 בסוף התקופה. זה מה שכתוב בחוזה. הוא כבר לא נמצא בתשואה של 4%. הוא ב-4.46%. כי 4 שקלים על 98 הם 4.08%, ויש עוד שני שקלים שהוא יקבל בסוף התקופה. כי המדינה הרי תחזיר לו 100. והנה – תשואת האג"ח עלתה.

ונניח שלא מצאתי קונה ב-98? מה אני עושה? אני ממשיך להוריד את המחיר עד שמישהו מוכן לקנות. נניח שהמחיר בו מישהו מוכן לקנות הוא 90. אותו קונה מאושר יהיה בתשואה של 6.4%. כי 4 שקלים על 90 הם 4.44%, ועוד 10 שקלים נוספים שהוא יקבל בסוף התקופה. ואני? אני כמובן הפסדתי 10%.

למה המחיר של האג"ח יורד?

למה בעצם שהמחיר ירד? למה שלא אמצא קונה ב-100 או ב-98? ולמה שאהיה מוכן לרדת עד 90? הרי ה-4 שקלים כל שנה וה-100 בסוף הם מספרים קבועים, ידועים ובטוחים.

ובכן – אם הקונה פחות סומך היום על ממשלת ישראל, וחושש שיש סיכוי שהיא לא תחזיר לו את ההלוואה בעתיד – הוא ידרוש פרמיה על הסיכון, כמו שהוא תופס אותו. הוא כבר לא יסתפק ב-4% תשואה אלא ידרוש 4.46% תשואה.

ואם ממשלת ישראל גייסה מיליארד שקל, כלומר מכרה 10 מיליון אג"ח של 100 שקל כל אחת, ובמקום קונה אחד יש לנו עשרות או מאות אלפי קונים, שאפשר לקרוא להם "השוק" – אז, הנה – תשואת האג"ח עלתה מ-4% ל-4.46%.

אז עכשיו הבנו מה זה אג"ח ומה זה תשואות אג"ח.

מה המצב היום? תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים

בואו נראה מה המצב היום, איך זה משפיע על שוק המניות ומה אנחנו יכולים לעשות עם זה.

נכון להיום, תחילת אוקטובר 2026, תשואת האג"ח לעשר שנים של ממשלת ארה"ב היא 5.2%-5.28%.

המחיר שלה הוא כ-95 דולר והקופון שלה הוא 4.625 דולר. לכאורה, תשואה של 4.87%. אבל, כרגיל, לא נשכח שביום הפדיון של האג"ח, הממשלה תחזיר לנו 100 דולר לכל יחידה, כך שיחד עם ה-5 דולר הנוספים התשואה יוצאת 5.2%-5.28%. שוב – נכון לתחילת אוקטובר 2026.

למה זה קורה? למה התשואה על האג"ח של ממשלת ארה"ב כל כך גבוהה? ולמה בעצם זה מעניין אותי?

למה זה מעניין אותי? ההשפעה על מניות, משכנתה ודולר

אתחיל מהשני – למה זה מעניין אותי.

אג"ח ארה"ב נחשב לנכס חסר סיכון. כולנו מעריכים שממשלת ארה"ב תשלם לנו כל שנה את הקופון וגם תחזיר לנו בסוף את ההלוואה. ולכן – יש לי היום בשוק נכס שנחשב לחסר סיכון שנותן תשואה ברוטו של כ-5.2%. לשם השוואה, קרן כספית שקלית נותנת היום 3%-3.2%, שלא לדבר על פיקדונות בבנק.

אז יש לי נכס שהוא לכאורה חסר סיכון שנותן לי אחלה תשואה. זה מושך כסף, זה יוצר אלטרנטיבה לשוק ההון.

רוב המשקיעים בונים את התיק שלהם מאיזשהו שילוב של נכסים שונים ברמות סיכון שונות. ואם יש לי נכס חסר סיכון שנותן לי תשואה יחסית גבוהה – אעביר אליו כסף. מאיפה? מהמניות שלי, לפחות חלק ממנו. ולכן – כשתשואות האג"ח עולות – שוק ההון יורד. כי אנשים קונים אג"ח במקום לקנות מניות.

עוד דבר שתשואות האג"ח עושות – הן משפיעות על הריביות של לא מעט הלוואות, למשל של משכנתאות במסלול קל"צ (קבועה לא צמודה).

הן גם יכולות להשפיע על שער הדולר – אם הביקוש לאג"ח ארה"ב עולה, אז אנשים מוכרים שקלים וקונים דולרים, מה שמהווה כוח לעליית הדולר ביחס לשקל.

אף אחת מההשפעות האלה אינה עומדת בפני עצמה. יש עוד המון גורמים שמשפיעים על הדברים הללו, אבל תשואות האג"ח הן אחד מהם.

למה תשואות האג"ח בארה"ב עלו?

ואחזור לראשון – למה זה קורה? יש כמה סיבות, אבל אמנה שתיים עיקריות.

1. ממשלת ארה"ב מגייסת חוב כאילו אין מחר

ממשלת ארה"ב מגייסת בשנים האחרונות חוב כאילו אין מחר. שזאת מילה מכובסת להגיד לוקחת הלוואות. החוב הכולל של המדינה כבר עבר את ה-40 טריליון דולר, ואין שום סימן לזה שהוא הולך לרדת בשנים הקרובות. אז למרות שמצד אחד ממשלת ארה"ב נחשבת ללווה מאוד בטוח – בסוף יש גבול לסבלנות של השוק, והוא "מעניש" אותה ודורש פרמיית סיכון יותר גבוהה מאשר בעבר בשביל להלוות לה כסף.

2. חברות הטכנולוגיה הגדולות מנפיקות אג"ח

בשנים האחרונות חברות ההייטק הגדולות, האנבידיות, גוגלים ואמזונים למיניהם, משקיעות השקעה מטורפת בדאטה סנטרים ובכוח מחשוב. עד לא מזמן הן השקיעו מהכסף שלהן. אבל לאחרונה התחיל להיגמר להן הכסף הפנוי, והן התחילו לקחת הלוואות = להנפיק אג"ח.

האג"ח של אנבידיה, גוגל וכו' מציע אלטרנטיבה לאג"ח ממשלת ארה"ב, ולמעשה מגדיל את ההיצע הכולל של אג"ח בסיכון נמוך שיש כרגע בשוק. אפשר להתווכח על הסיכון של האג"ח של החברות האלה, אבל השוק תופס אותן כסיכון די נמוך.

ומה קורה כשההיצע של מוצר מסוים עולה? המחיר שלו יורד, כמובן. אז כפי שכבר ראינו – כשהמחיר יורד, התשואה עולה.

איך קונים אג"ח ממשלת ארה"ב מישראל?

אם האג"ח של ממשלת ארה"ב כל כך טוב – אולי אקנה קצת?

קודם כל – לא המלצה. שכל אחת ואחד יעשו את השיקולים שלהם.

שנית – אם מישהי או מישהו החליטו לקנות אג"ח של ממשלת ארה"ב, יש כמה דרכים לעשות זאת. אני מדבר רק על קנייה בישראל, לא על מי שיש להם חשבון בארה"ב.

קנייה ישירה

דרך אחת היא לקנות את האג"ח ישירות, אבל זה טיפה מורכב וגם דורש השקעה מינימלית יחסית גבוהה.

תעודות סל אמריקאיות

דרך שנייה – אם חשבון המסחר שלי פתוח למסחר בחו"ל (בין אם בבנק, רחמנא ליצלן, או חשבון מסחר עצמאי) – אני יכול לקנות את הניירות הבאים:

• SGOV – לטווח קצר מאוד
• SHY – לשנה עד 3 שנים
• IEF – לטווח של 7-10 שנים
• TLT – לטווח ארוך, של מעל 10 שנים

תעודות סל בבורסה בתל אביב

אם אני לא רוצה להתעסק עם ניירות ערך זרים, אני יכול לקנות אחד מהניירות שבטבלה הבאה:

כל הניירות הנ"ל הם של מגדל. ברור לי שיש עוד. זאת לא המלצה – כל אחת ואחד צריכים לעשות את שיעורי הבית שלהם ולהפעיל את השיקולים שלהם.

לסיכום

אז עכשיו כולנו מבינים קצת יותר מה זה אג"ח, למה התשואות עלו ולמה זה מעניין אותי.